דחיינות

מהי דחיינות?

דחיינות היא ביטוי לקושי של אדם לסיים משימה כלשהיא בזמן שהוקצב לה.
דחיינות איננה מצב חולף, שכן מדובר בדפוס התנהלות של דחיית מטלות ומשימות למועד מאוחר יותר,
גם ללא סיבה ממשית, באופן קבוע.
הדחיינים לעיתים קרובות לא משלמים חשבונות בזמן, יוצאים מהבית בדקה התשעים,
לומדים למבחן ברגע האחרון ובאופן כללי דוחים מטלות יומיומיות למועד מאוחר יותר.
פעמים רבות במקום המטלה הנדרשת, הדחיינים מוצאים את עצמם עסוקים באינספור פעילויות זניחות אחרות.
אצל סטודנטים, הדחיינות מתבטאת בעיקר במטלות לימודיות, היערכות להגשת עבודות ולימוד לקראת בחינות.

החברה נוטה לחשוב שהדחיינים עצלנים, אך ניסיוני הטיפולי כפסיכותרפיסטית הראה לי שהדחיינים אינם עצלנים – לעיתים קרובות הם דווקא סובלים מהמצב הנוכחי ומבקשים לשנותו.
לפעמים מאחורי הדחיינות קיימת למעשה חרדה: כשהם ניצבים בפני משימה שמלחיצה או מאתגרת אותם, הם מוצאים את עצמם דוחים אותה (גם אם באופן לא מודע),
כדי להימנע מהתמודדות עם הגורם המלחיץ. דחיית המשימה הופכת לגורם מרגיע, שמפיג במעט את המתח והלחץ.

סיבות להופעת דחיינות

לדחיינות סיבות רבות ומגוונות, הנה כמה דוגמאות נפוצות:

• תחושה ש”זה גדול עליי” – כאשר אנחנו מרגישים שהמטלות שעמן עלינו להתמודד מאתגרות או  “גדולות עלינו”,
  וכאשר יש לנו ספק לגבי היכולת שלנו להתמודד עם המשימה, יש סיכוי רב שבתוך תוכנו,
  לצד הרצון לבצע את המשימה, יהיה גם רצון הפוך – לדחות אותה ככל הניתן.
• שאיפה שיהיה “מושלם” – כאשר אנחנו חוששים כי נבצע את המשימה בצורה בינונית או לא מספיק טובה,
  אנחנו עלולים לדחות את הביצוע…
  לדחייינים רבים יש ציפיות גבוהות ולעיתים לא ריאליסטיות לגבי עצמם.
  הם לא מצליחים להתפשר או לרדת מהסטנדרט הגבוה והבלתי מתפשר שהציבו לעצמם.
  כתוצאה, הם יעדיפו לדחות את ביצוע המשימה ככל האפשר, במקום להתמודד עם הציפיות שקשה לעמוד בהן.
• היעדר אסטרטגיות יעילות לניהול עצמי או ניהול זמן – דחיינים רבים מתקשים לעשות תעדוף: מה יותר חשוב? ממה כדאי להתחיל?
  איזו משימה תיקח לי יותר זמן? כתוצאה, הם לא מתנהלים בצורה יעילה מספיק, מתקשים לבצע היררכיה של משימות,
  מתקשים בהבחנה בין עיקר לטפל (וכתוצאה מבזבזים הרבה זמן על משימות פחות חשובות),
  ופעמים רבות תקעים ברגע האחרון, ומגלים שלא הספיקו לעמוד בלוח הזמנים.  
• גורמים נוספים לדחיינות : היעדר מוטיבציה (אם המשימה נראית לי משעממת או לא חשובה, אני עלול למצוא את עצמי דוחה את ביצועה),
  או הפרעת קשב וריכוז ולקויות למידה אשר יכולות ליצור קושי בתכנון משימות, בשמירה על ריכוז במהלכן ובסיומן במועד המתאים.
• לדחיינות יש גם סיבות רגשיות נוספות כמו ביטחון עצמי ותפיסה עצמית ירודים, חשש מפני כישלון ולעיתים סימפטומים רגשיים נלווים כמו חרדה ודיכאון.

התמודדות עם דחיינות בטיפול

דחיינות כרונית גורמת לפגיעה ממשית באיכות החיים, גם עקב הפגיעה בתפקוד או בהישגים אך גם,
ואולי בעיקר, בגלל החוויה הרגשית המתלווה למצב הזה: חוויה מתמשכת של כישלון, תסכול, אשמה, תחושת חוסר ערך
ותחושה ש”אני לא עומד בציפיות” ומאכזב את סביבתי. 

במידה והדחיינות היא דפוס קבוע המלווה אתכם, או מהווה חלק מקושי רחב יותר (למשל חרדה, דיכאון, דימוי עצמי נמוך),
יתכן כי טיפול פסיכותרפי דינמי יוכל לסייע לכם.
בטיפול דינמי נתבונן בתחושות שלכם לגבי עצמכם. האם מאחורי הדחיינות עומד דימוי עצמי פגיע שאינו מוכן לקבל פחות ממושלם?
האם הדחיינות מגנה מפני פגיעה נרקסיסטית? בטיפול מסוג זה, אנו מנסים להבין את הדינמיקה הפנימית של הנפש,
את המנגנונים הלא מודעים העומדים בבסיס הסימפטום ואת ההגנות שהתפתחו כדי להתמודד עם מצבים מעוררי חרדה.
טיפול דינמי יוכל לסייע לכם להבין מדוע אתם חשים שאתם חייבים להיות “מושלמים” ומדוע אינכם יכולים להרשות לעצמכם להסתכן בכישלון או בינוניות.

אתם מוזמנים להמשיך בעיון בתכני האתר, למשל הרחבה על טיפולי פסיכותרפיה למבוגרים, על הגישה המקצועית שלי – טיפול דינמי, מידע נוסף אודותיי ועוד.