הפרעות חרדה
החוויה העומדת מאחורי הפרעות חרדה מוכרת לרובנו.
הרגעים האלה שבהם המצוקה עולה, מופיעה תחושה עמומה של מתח, איום או סכנה.
אנחנו מרגישים חוסר שקט, דואגים ואולי יותר מהכל – רוצים שהמצב הזה יחלוף וכמה שיותר מהר.
התענוג המפוקפק הזה מלווה בדרך כלל גם בסימפטומים גופניים כמו עלייה בקצב הלב, סחרחורות, בחילות, מחשבות מפחידות ועוד
(לחצו להרחבה על חרדות אצל ילדים).
מה עושים? למה זה קורה לי? איזה סוגים של הפרעות חרדה קיימים? במה עוזר טיפול פסיכותרפי להתמודדות עם חרדה?
החיים מפגישים את כולנו עם חוויות בלתי צפויות, או לא רצויות.
למרות שאנחנו ממש רוצים להרגיש שאנחנו קובעים ומכוונים את המציאות, החיים מראים לנו מעת לעת שלא הכל נמצא בשליטה שלנו,
שעלינו להתמודד גם עם מצבים שלא תכננו או בחרנו.
מצבים אלה בעלי פוטנציאל לעורר מגוון של הפרעות רגשיות, בהן הפרעות חרדה.
אבל גם אירועים חיוביים יכולים לעורר חרדה – דייט חשוב, קידום בעבודה, היריון ולידה ועוד. חרדה היא תחושה פנימית, סובייקטיבית, שיכולה להופיע על רקע אירוע חיצוני או על רקע מציאות נפשית.
בהמשך העמוד תמצאו מידע על ההבדל בין פחד וחרדה, על טיפול דינמי בהפרעות חרדה, על סימפטומים רגשיים וגופניים המלווים חרדה וכן מידע על סוגי הפרעות חרדה. באתר שלי תוכלו למצוא מידע על פסיכותרפיה למבוגרים ומענה על שאלות נפוצות אודות טיפול נפשי. אתם מוזמנים לפנות אליי לתיאום פגישה, ובינתיים תוכלו לקרוא עוד מתכני האתר, למשל מידע אודותיי, על הגישה המקצועית שלי – טיפול דינמי, ועוד.
פחד לעומת חרדה
בעוד שפחד הוא מנגנון הישרדותי קיומי המסייע לנו להתמודד בשעת סכנה,
הרי שחרדה מאופיינת בתחושות סובייקטיביות של פחד מוגזם, בהלה ודאגה יתרה, גם ללא סכנה ממשית או סיבה רציונאלית.
בישראל הפרעות החרדה הנן ההפרעה הנפשית השכיחה ביותר: אחד מכל חמישה אנשים יפתח במהלך חייו הפרעת חרדה כלשהי.
סימפטומים רגשיים וגופניים בהפרעות חרדה
מגוון הסימפטומים שיכולים להתלוות להפרעות חרדה הוא רחב ומגוון ויכול להשתנות מאדם לאדם.
סימפטומים קוגניטיביים נפוצים הם קשיי ריכוז, בלבול, מחשבות שליליות, קושי לתפקד, תחושת מציאות שונה או עמומה, פחד למות או להשתגע.
הסימפטומים הגופניים יכולים להיות הזעה מוגברת, דופק מוגבר, כאבים בגוף, תחושת שיתוק גופנית,
קשיי נשימה, פעילות מעיים מוגברת, סחרחורת (בעיקר בהתקף חרדה), עייפות ועוד.
טיפול דינמי סביב הפרעות חרדה
בטיפול דינמי אנו מניחים שלחרדה יש מקורות מודעים וגם לא מודעים.
מטרת הטיפול הדינמי בחרדה היא להבין את הסיבות הפסיכולוגיות או הקונפליקטים הנפשיים שהביאו להיווצרות החרדה.
הטיפול יכול לסייע להבין את מקורות החרדה, מתי היא מופיעה, איזה תפקיד אולי יש לה
ומתוך תהליך הדרגתי מתמשך של חקר עצמי והרחבת המודעות לתהליכים הפנימיים, עשויה לבוא הקלה.
סוגים של הפרעות חרדה
הפרעות חרדה הן שם כולל לכמה סוגי הפרעות, בהתבסס על ה-DSM – ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי.
- התקף חרדה, הפרעת פאניקה
תקף חרדה הינו הופעה של תחושת סכנה, חששות ואימה באופן עוצמתי ופתאומי, בהיעדר איום ממשי. במהלך ההתקף מופיעים בדרך כלל סימנים גופניים כמו דופק מואץ, הזעה, רעד, קוצר נשימה, תחושת חנק, כאבים בחזה, בחילות, טשטוש, תחושה של איבוד שליטה, פחד משיגעון או ממוות וכדומה. התקף חרדה יכול להופיע בכל אחת מהפרעות החרדה שיפורטו בהמשך.
- אגורפוביה
חרדה משהייה במקומות או במצבים מהם קשה לברוח, או שבהם לא תתאפשר קבלת עזרה במידת הצורך. לרוב, האגורפוביה מתבטאת בפחד מלהיות לבד מחוץ לבית, שהייה במקומות הומים, נסיעה באוטובוס וכדומה.
- פוביה
חרדה המתעוררת בתגובה לחשיפה לגירוי או מצב ממנו פוחדים, לדוגמא – פוביה מג’וקים, נחשים, טיסות, מעליות, זריקות וכדומה. הפוביה היא מצב נפשי של חרדה או רתיעה קבועים, על פניו מגורמים שלא מעוררים בדרך כלל חרדה כה עזה, והיא מקשה על תפקודו של האדם הסובל, בבין השאר בגלל הניסיון להימנע מהגורם המפחיד. אצל הסובלים מפוביה, די בידיעה שאדם עתיד לפגוש את מה שמפחיד אותו, בכדי לעורר את החרדה.
- חרדה חברתית
תחושת חוסר נוחות, פחד או דאגה סביב אינטראקציה עם אחרים וחשש שהם ישפטו אותנו, ילעגו לנו, יזלזלו בנו. הסובלים מחרדה חברתית חרדים שמא יתנהגו באופן שיביך אותם או יוביל אותם לחוש חוסר נעימות בחברה. הרבה אנשים מרגישים חוסר נוחות ברמה מסוימת בסביבה חברתית, אבל לא בהכרח סובלים מחרדה חברתית. חרדה חברתית תוגדר כאשר קיימת פגיעה משמעותית באיכות החיים, למשל עקב הימנעות ממצבים חברתיים או חרדה רבה לקראת מצבים כאלו.
- הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (הפרעה טורדנית כפייתית) – OCD
הפרעה זו מאופיינת במחשבות טורדניות (אובססיביות) המעוררות חרדה, והתנהגות כפייתית (קומפולסיבית), שמטרתה להפחית או למנוע את החרדה. המחשבות הטורדניות יכולות להתמקד באפשרות להידבק בזיהומים, בסימני שאלה או הטלת ספק (למשל ספק עצמי האם נעלתי את הדלת או סגרתי את הגז), בצורך שדברים יימצאו בסדר מסוים ועוד. ההתנהגות הכפייתית יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון התנהגויות למשל שטיפת ידיים, בדיקות חוזרות, פעילויות מנטאליות כמו ספירה, מלמול חוזר של מילים וכו’. הפעולות הללו אינן מתבצעות מתוך בחירה או שליטה – האדם המבצע אותן עושה זאת כדחף, על מנת להפחית את החרדה או למנוע התרחשות של אסון.
- הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)
הפרעה זו מתפתחת בתגובה לחשיפה של האדם עצמו או של אדם קרוב אליו לאירוע מסכן חיים. המאורע הטראומטי חוזר ונחווה באמצעות זיכרונות פולשניים, חלומות ורמת חרדה שעולה בהיחשפות לגירויים המזכירים או מסמלים את האירוע. אנשים עם הפרעה זו לעיתים קרובות נמנעים מגירויים שמזכירים להם את האירוע או את התוקף, ומשלמים מחיר כבד בתפקוד היומיומי, באיכות החיים וברווחה הנפשית.
- הפרעת חרדה מוכללת (GAD)
מאופיינת בתחושות חרדה ודאגה מוגזמת ובלתי נשלטת במשך מרבית הזמן לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים. הדאגה גורמת למצוקה רגשית או לקשיים בתפקוד. למחשבות הדאגניות יש אופי חודרני ובלתי נשלט והתחושה היא שכל ניסיון להתנתק מהמחשבות הוא קשה עד בלתי אפשרי. כתוצאה, החרדות מפריעות לאדם בכל עיסוקי היום יום ומקשות על תפקוד וניהול מערכות יחסים תקינות.