ויסות רגשי

ויסות רגשי הוא היכולת שלנו לכוון ולאזן את הרגשות שלנו במגוון סיטואציות.
כאשר קיים ליקוי בויסות הרגשי, אנו עלולים להגיב לסיטואציה בצורה לא מותאמת, למשל תגובה עזה לדבר זניח, או תגובה אפאתית לדבר משמעותי.
קושי בויסות רגשי מהווה גורם סיכון לקשיים רגשיים וחברתיים אצל ילדים.
אצל מבוגרים, הפרעה בויסות רגשי יכולה להתבטא, בקושי להתמיד במערכות יחסים או במקומות עבודה, שינויי מצב רוח וכו’.
היכולת שלנו לווסת את רגשותינו מאפשר לנו לנהל בצורה טובה את חיינו ולהוביל אותנו לתפקוד יעיל ומותאם סיטואציה. 

בעמוד זה תמצאו מידע על ויסות רגשי אצל ילדים ומבוגרים.
תוכלו גם לקרוא על טיפול רגשי לילדים או על טיפולי פסיכותרפיה לעצמכם. כאן תוכלו לקרוא מידע נוסף אודותיי.

ויסות רגשי בחיי היום יום

החיים היומיומיים שלנו מצריכים מאתנו להתמודד עם מגוון רגשות, להגמיש את אופני ההתמודדות שלנו ולהסתגל למציאות משתנה.
ילד שחווה מריבה עם חבר, חוויה של תסכול או אכזבה, ויכוח עם מעסיק או עם אדם קרוב, מצבים בהם לא קיבלנו משהו שמאוד רצינו, התמודדות עם אבדן או פרידה…
האופן בו נצליח להתמודד עם מגוון אירועים כאלה ואחרים, קשור ליכולת שלנו לווסת את רגשותינו.

במצב של תגובתיות מוגברת, יכולים להופיע כעסים, התפרצויות זעם, חוסר שליטה, נטייה לעימותים ומעברים חדים לתגובות עוצמתיות.
במצב של קהות רגשית, מופיע פעמים רבות צורך גבוה בעוררות רגשית.
כתוצאה, עלולים להיווצר דפוסים של חוסר שליטה רגשי או להיפך, שליטה עצמית מוגזמת – רגשית והתנהגותית. 

התפתחות ויסות רגשי

ויסות רגשי הוא תהליך הדרגתי ומתמשך הנרכש עם ההתפתחות, החל מגיל הינקות ולאורך שנות הילדות. יכולת ויסות נחשבת לאחת המשימות החשובות בהתפתחות והיא מתפתחת במיוחד במהלך מערכות יחסים עם דמויות ההתקשרות. נוכחות רגישה של ההורה,
בפרט בחודשים הראשונים של החיים, חיונית להתפתחות הויסות הרגשי.  

כבר מגיל הינקות תינוקות לומדים כיצד לווסת את רגשותיהם במגוון סיטואציות, למשל פרידה מההורה, יכולת לדחות סיפוקים ולהתמודד עם תסכול ועוד.
בתחילה, התינוק אינו מסוגל לווסת את רגשותיו בכוחות עצמו והוא נשען על ההורה כאמצעי המסייע לו בכך.
ההורה מלטף, מחבק, מרגיע ולמעשה ממלא עבור הילד את הפונקציה של ויסות רגשות.
אט אט בתהליך הדרגתי במהלך ההתפתחות, מרבית הילדים מצליחים יותר ויותר לווסת את רגשותיהם בעצמם.
הפנמה של דמות התקשרות זמינה ורגישה, הקשובה לצרכי הילד, היא לכן אחד הגורמים המשמעותיים המסייעים להתפתחות יכולת ויסות עצמי בילדות ובחיים הבוגרים.

קשיי ויסות רגשי אצל ילדים

שני דפוסים שכיחים של קושי בויסות רגשי:
ילדים שאצלם נראית תגובתיות רבה. אצל ילדים אלה נראה פעמים רבות תגובות רגשיות לא מאוזנות, סוערות ולא מותאמות לסיטואציה.
הם עלולים להגיב בשעת מצוקה בבכי חזק, התקפי זעם (טנטרומים), קושי להירגע, צעקות, בעיטות ועוד.
התגובות הללו מופיעות פעמים רבות בעקבות חוויה של תסכול או אכזבה, עוצמה גבוהה של רגשות כמו חרדה, עצב, כעס, עד לכדי הצפה רגשית.
הדפוס השני הוא פסיבי. ילדים אלו יכולים להראות לסביבתם כילדים מופנמים, פסיבים ומסוגרים,
המגיבים רק לגירויים או אירועים עוצמתיים. לעיתים הם נראים אפאתיים או מנומנמים.

ויסות רגשי קשור להיבטים רבים בהתפתחות. ישנם יסודות מולדים כמו טמפרמנט הילד – מאפייני מזג אישי מולדים של הילד,
רגישות תחושתית מולדת וכיוצ”ב. וכן גורמים התנהגותיים ורגשיים הקשורים למערכות יחסים בינקות ואופן ההתקשרות לדמויות מטפלות בראשית החיים ובילדות.  

קשיי ויסות רגשי אצל מבוגרים

ליקויים בוויסות רגשי יכולים לתרום להתפתחות קשיי הסתגלות, תסכולים חוזרים, כישלונות ואכזבות במגוון תפקודי החיים, עם נטייה למריבות, כעסים, חוסר שליטה, מערכות יחסים סוערות או הרסניות וקושי ביכולת להתמיד ברוגע וביציבות רגשית בתחומים שונים.
ביחד עם קשיי הוויסות, גם הדימוי העצמי עלול להתערער וביחד איתו תחושת הערך העצמי והמסוגלות.
קשיים נלווים לקושי בויסות עצמי יכולים להיות הפרעות רגשיות כמו חרדה, דיכאון, הפרעות התנהגות, התמכרויות ועוד. 
ויסות עצמי לקוי עלול להשפיע גם על הזהות העצמית, עם תהיות עצמיות, תחושה של היעדר המשכיות פנימית, ריקנות ודיכאון. קושי בוויסות רגשי יכול להתבטא גם בהתנהגות אימפולסיבית במצבים של הצפה רגשית, או להיפך – התנהגות נמנעת ופסיבית.